שונא, שונא שאומרים לי את המשפט הזה והשבוע אפילו נתקלתי בו, כמה לא צפוי,
במסדרונות מנהלת החינוך של תל אביב
(מתנוסס לו בכבוד על פרסום פנים אירגוני של משרד החינוך...)
אבל עזבו, זו לא הנקודה.
פתחו רגע את הסמרט-פון שלכם או הטאבלט או את ה- mp לסנטימנטלים שביננו
ועברו רגע על רשימת השירים שלכם.
עכשיו תחשבו לרגע,
עד כמה הילדים שלכם מכירים אותה,
האם הם יודעים מה הפסקול האישי שלכם?
איזה שיר גורם לכם לאושר, ואיזה לדמעות ? (מטאפורית גם סבבה)
מה נותן לכם אנרגיות, ומה זורק אתכם אחורה בזמן ?
איזה שיר תדקלמו אחורה וקדימה בלי להתבלבל גם אחרי לילה ללא שינה ?
(מה, לא אמרו שילד שלישי כבר מגדל את עצמו לבד? )
ואיזה שיר אתם יכולים להישבע עד היום שהזמר שלו בכלל לא יודע את המילים הנכונות?
והינה בסדר לא מחייב (ובתודה מראש לפינטרס) קצת מאנשי המצב רוח והזכרונות בפסקול האישי שלי
טו
ב
א
האם הם יודעים מה הפסקול האישי שלכם?
איזה שיר גורם לכם לאושר, ואיזה לדמעות ? (מטאפורית גם סבבה)
מה נותן לכם אנרגיות, ומה זורק אתכם אחורה בזמן ?
איזה שיר תדקלמו אחורה וקדימה בלי להתבלבל גם אחרי לילה ללא שינה ?
(מה, לא אמרו שילד שלישי כבר מגדל את עצמו לבד? )
ואיזה שיר אתם יכולים להישבע עד היום שהזמר שלו בכלל לא יודע את המילים הנכונות?
והינה בסדר לא מחייב (ובתודה מראש לפינטרס) קצת מאנשי המצב רוח והזכרונות בפסקול האישי שלי
 |
| גרבאג' |
![John Robert "Joe" Cocker, OBE (May 20, 1944- December 22, 2014), English rock and blues singer and musician who came to popularity in the 1960s. The Sheffield-born singer had a career lasting more than 40 years, with hits including "You Are So Beautiful" and "Up Where We Belong." His agent Barrie Marshall said Cocker died after battling lung cancer. Sir Paul McCartney: "He turned the [Beatles] song ("With a Little Help from my Friends") into a soul anthem and I was forever grateful."](https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/736x/8d/a0/7a/8da07af89e1e9c4d2ccffd899a95df8b.jpg) |
| ג'ו |
 |
| נינה |
 |
| כריס |
 |
| טו |
 |
| ביטלס |
 |
| ביסטי |
 |
| אואזיס |
 |
| אריק |
 |
| מדונה |
אני לא איש של סטטיסטיקות או מספרים
אבל סביר להניח שאחוזי ההכרות של ילדכם עם השירים האלה
לא מגרד אפילו את אזור ה-42% (סתם אחוז שבחרתי תניחו)
ומה לגבי הפוך? אתם מכירים את הפסקול האישי שלהם?
מה גורם להם ל...
א. לצחוק
ב. לבכות
ג. להתמלא בטונות של אנרגיות
ד. כל התשובות נכונות
לפני כמה שבועות הייתי עם ילדי הצהרון, ועלתה שוב הבקשה לשיר "ילד של אבא" של מוקי
בזמן שמרבית הילדים קפצו בשמחה, ישבו שתי ילדות עם דמעות בעיניים וביקשו שנחליף שיר.
לכל אחת ממניעיה שלה השיר היה מרגש ובו זמנית עצוב וקשה להכלה, עטפנו אותם בחום
ומאז אנחנו משתדלים שלא לשים אותו כשהן בסביבה או לבקש את רשותן קודם.
מוסיקה היא דרך
חיים, היא מחברת בין אנשים, מעניקה ערך לחיים, מעשירה, מלווה, תומכת
היא נכנסת מהאוזן ומגיע ישר על הלב, ומשם מתפשטת לכל הגוף.
מה שהזכיר לי כמובן (טוב האסוציאציות שלי רצות חופשי)
את המודעה הנפלאה הזו של virgin group מלפני כמה שנים שגם קטפה איזה פרס או שניים.
כמה להקות אתם מזהים בתמונה?
סבבה, אבל מה לעזאזל אתה רוצה ?
שאלה מצויינת.
איך הייתם אתם מציירים מתוך המוסיקה?
בנקודות, פסים, שירבוט, קשקוש או בכלל כמשהו מאוד מדיוק?
בצבעים כהים \ בהירים ?
ואיך הבאתם את זה לדף ?
טושים, עפרונות, גועש, עט, בידיים, אולי בכלליצרתם
לעצמכם מברשות ...
היא נכנסת מהאוזן ומגיע ישר על הלב, ומשם מתפשטת לכל הגוף.
מה שהזכיר לי כמובן (טוב האסוציאציות שלי רצות חופשי)
את המודעה הנפלאה הזו של virgin group מלפני כמה שנים שגם קטפה איזה פרס או שניים.
כמה להקות אתם מזהים בתמונה?
 |
| והינה התשובה למי שמתעצל. |
 |
| Add caption |
שאלה מצויינת.
איך הייתם אתם מציירים מתוך המוסיקה?
בנקודות, פסים, שירבוט, קשקוש או בכלל כמשהו מאוד מדיוק?
בצבעים כהים \ בהירים ?
ואיך הבאתם את זה לדף ?
טושים, עפרונות, גועש, עט, בידיים, אולי בכלליצרתם
לעצמכם מברשות ...
יאללה הפסקונת
השתחררו, הביאו את הילד שבכם ואת הילד שלכם
צרפו אליהם את אמצעי שמיעת המוסיקה האהוב עליכם
(פורסם ע"י גוש דאפי בפינטרס)
דף נייר, צבעים ? (גועש/טושים/פנדה/ידיים),
הפעילו את המוסיקה בסדר אקראי, והתחילו שניכם לצייר כל אחד על הדף שלו
כאשר כל 2 דקות משנים את המוסיקה (הקצב, השפה, הסגנון תחליטו אתם)
והכלל היחיד מציירים את מה שמרגישים דרך המוסיקה.
צרפו אליהם את אמצעי שמיעת המוסיקה האהוב עליכם
(פורסם ע"י גוש דאפי בפינטרס)
דף נייר, צבעים ? (גועש/טושים/פנדה/ידיים),
הפעילו את המוסיקה בסדר אקראי, והתחילו שניכם לצייר כל אחד על הדף שלו
כאשר כל 2 דקות משנים את המוסיקה (הקצב, השפה, הסגנון תחליטו אתם)
והכלל היחיד מציירים את מה שמרגישים דרך המוסיקה.
זו הזדמנות מצוינת לזרוק מילה או שתיים על השיר שבדיוק התחיל להתנגן,
לשמוע מה לילד ממול יש להגיד עליו, ומה זה מוציא ממנו
(בכדי שזה לא יהיה אנליטי מדי תמיד אפשר להחליט שסתם מקשקשים על הדף לפי קצב המוסיקה)
אם נשאר לכם זמן עודף מההפסקונת או שבא לכם להמשיך עוד קצת תמיד אפשר גם להחליף תפקידים.
ובפינת הנ.ב החצי קשור:
כבר כמה זמן שאנחנו מתלבטים אם ללכת להופעה של וואן ריפאבליק, אור בננו הבכור, 10, ששם לב להתלהבות שלנו מהלהקה התחיל גם להתחבר ללהקה וכשהיצענו לו להצטרף אלינו הסכים בהתלהבות.
זה לא רק זמן האיכות שלו עם אמא ואבא והאפשרות ללכת להופעה של "גדולים" זה במודה או שלא גם ההזדמנות להכיר
את אנשי המצב רוח של ההורים שלו.
